תאלס

תאלס נולד במאה ה־7 לפני הספירה במילטוס שבאסיה הקטנה (כיום טורקיה). היסטוריונים כדוגמת הרודוטוס, ולפי דיוגנס לארטיוס גם דמוקריטוס ודוריס, כתבו שמוצאו היה פיניקי. נוסף על כך, קשה להניח שהקשר בין מרכזיות המים בהגותו, והקרבה בין שמו לבין המילה הפיניקית 𐤈𐤋 ("טל") הוא מקרי.

במקצועו היה סוחר שמנים מהמעמד העליון. מסורת אחת מספרת שקנה את כל תעשיית שמן הזית באזורו לאחר שבאמצעות ידיעותיו הצליח לחזות יבול טוב צפוי. ערך מסעות רבים באסיה הקטנה ובמצרים, בהם למד רעיונות רבים שהשפיעו על הגותו. הוא עסק, בין השאר, גם בפיתוח יישומים מעשיים לרעיונותיו, כגון מציאת שיטה לקביעת מיקומה של ספינה הנראית מן החוף, אבל את עיקר מחשבתו הקדיש לרעיונות מופשטים כלליים.

תאלס היה המלומד היווני הראשון שלא נזקק לסיפור כדי להעביר את הסבריו.

לפי עדותו של דיוגנס לארטיוס, תאלס מת בגיל 78, ואולם לפי עדויות אחרות הוא מת בגיל 90 או 100.

תאלס הניח את יסודות הפילוסופיה היוונית בכך שעסק לראשונה בחיפוש המקור לכל הדברים – הראשית.

תאלס הבחין בין תופעה לבין מהות. לדעתו, הדברים המופיעים בריבוים אינם אלא דבר אחד. לדעת תאלס, מוסבר הטבע באופן אימננטי (כלומר על פי עיקרון פנימי), ולא כמופעל על ידי כוחות חיצוניים. זאת בניגוד לתפיסה הדתית שרווחה בימיו, ושראתה בהתערבות חיצונית את ההסבר לתופעות העולם.

תאלס קבע חוק טבע, המסביר את התופעות בעזרת עיקרון. החוק מסביר את התופעות כל הזמן ובאותו אופן; ולא בעזרת מאורע שהתרחש פעם. ההסבר הוא קוסמוגני וקוסמולוגי בו זמנית, או שכלל אין הבחנה בין השניים.

זיהוי הראשית עם המים

את הראשית – המקור לכל הדברים והיסוד שמאחוריהם – זיהה תאלס עם המים. אם כן, מה שנבחר כמהות, גם הוא למעשה אחת מן התופעות.

הדיעות חלוקות בקשר לכוונה המדויקת בהצהרתו ש"הכול מים".

ביוונית המילה "מים" שימשה גם כדי לתאר כל דבר לח וגמיש, בניגוד לדברים מוצקים יבשים ובלתי גמישים. במיתולוגיה המים הם היסוד הראשוני. העולם מתואר כצף על המים, או מוקף על ידם. תאלס הוציא את העוקץ המיתי, והפך את המים להסבר התקף גם להיווצרות העולם וגם לטבעו כעת.

המים נמצאים בכמות גדולה מאוד בעולם, באופן גלוי לצפייה. סנקה אומר שלטענת תאלס, העולם עומד על המים ולכן נוצרות רעידות אדמה. אריסטו הניח כי תאלס הגיע למסקנתו דרך צפייה בבעלי חיים, שבכולם נמצאת לחות. לכל האורגניזמים יש טבע לח, כולל במזון ובזרעים. אין חיים וצמיחה ללא מים.

אריסטו ייחס לתאלס הבחנה בין מצע – המים, ובין תכונה – הארץ הניצבת עליהם, אך נראה כי תאלס לא הגיע להבחנה מפותחת כזאת.

ייתכן שתאלס לא הסביר את התנועה והשינוי – אופן הפיכת המים לדברים האחרים (אולי משום שהוא מקבל כנתון את העולם כתנועה, ומבקש להסביר דווקא את היציבות שאינה נראית מאליה), ייתכן שרצה להסביר את הראשית היציבה ולא את התנועה והשינוי, וייתכן שהסביר והסבריו לא הגיעו אלינו.

תאלס עסק גם בגאומטריה (בין השאר הוכיח את משפט תאלס, הנקרא על שמו) ובאסטרונומיה.

מקובל גם לחשוב כי תאלס היה הראשון שהשגיח בחשמל סטטי, עת שפשף ענבר והבחין כי הוא מושך עצמים קלים, כדוגמת גבעולי קש ועלים יבשים.

טענה נוספת של תאלס הייתה כי "כל הדברים מלאים אלים, ויש בהם מן הנשמה". לדעתו דבר זה מודגם בין היתר על ידי מגנטים. משפט זה הביא חוקרים אחדים לטעון שתאלס היה מראשוני המחזיקים בתפיסה פנפסיכיסטית.

גאומטריה

ערך מורחב – משפט תאלס

בנעוריו ביקר תאלס במצרים ושם למד גאומטריה. אף על פי שהמצרים המציאו את הגאומטריה, המדע שלהם היה אמפירי ולא מופשט. תאלס ניסח את חוקי האצבע המצריים לכדי חוקים כלליים. נאמר עליו שהוא גילה כי ניתן למדוד את גובה הפירמידות בעזרת הצללים שהטילו.

אסטרונומיה

הרודוטוס מספר כי תאלס חזה את ליקוי החמה המפורסם שהתרחש ב־28 במאי 585 לפנה"ס, ליקוי חמה שסיים את קרב האליס, אך לא מסביר כיצד הצליח לחזות אותו. ככל הנראה, הוא הצליח לעשות זאת באמצעות ניחוש מוצלח, מכיוון שכנראה לא הכיר את מחזור סארוס, ששימש את המדענים לחיזוי הליקויים.

דיוגנס לארטיוס כתב שלפי קאלימאכוס, הוא גילה את הדובה הקטנה, לפיה מנווטים הפיניקים (בניגוד ליוונים המנווטים לפי הדובה הגדולה).

תאלס היה ככל הנראה הראשון שהסביר ליקויי שמש וירח ככיסוי אור השמש (על ידי הארץ בעת ליקוי ירח ועל ידי הירח בעת ליקוי חמה).

ערך מורחב – היסטוריה של המדע

קרל פופר טען שתאלס הוא אבי המדע, מכיוון שהוא עודד ביקורת מדעית וחופש אינטלקטואלי, ולא ניסה להתעקש על דעותיו כעל דוגמות. עובדה זו הובילה למסורת של השערות נועזות, ביקורת חופשית, מסורת שיצרה את הגישה המדעית ואיתה את הציוויליזציה המערבית.

קרל סייגן מציין כי תאלס היה האדם הראשון שניסה להסביר את העולם ללא כוחות על-טבעיים וללא אלים, אלה באמצעות חוקים קבועים של הטבע, שנשארים ללא שינוי ובלי יכולת של בני האדם להשפיע עליהם, והאדם מגלה אותם באמצעות התבוננות זהירה והגיון.

הביולוג לואיס וולפרט טען כי תאלס "היה הראשון שאנו יודעים עליו שניסה להסביר את העולם לא באמצעות מיתוסים אלא במונחים מוחשיים יותר - מונחים שניתן, אולי, לאמת." הוא מציין את החקירות של תאלס סביב השאלה "ממה עשוי העולם" ואת התשובה הלא צפויה - מים. וולפרט מתייחס לכך שהתשובה אינה נכונה אבל תשובה "לא טבעית" כזו, הסותרת את השכל הישר נמאצת לעיתים קרובות בלב המדע.

לפי וולפרט היבט חשוב יותר מהתשובה המדויקת של תאלס היה הניסיון שלו למצוא אחדות בטבע. לפי רעיון חדשני זה, מתחת לכל הצורות והחומרים המגוונים בעולם ניתן למצוא עיקרון מאחד. ומכאן החלה האפשרות לחשיבה אובייקטיבי וביקורתית על הטבע. לפני תאלס מעולם קודם לכן לא הועלו רעיונות כלליים על טבע העולם שעשויים להיות אוניברסליים. אלו היו רעיונות שניסו להסביר את העולם באופן שונה לחלוטין מן ההסברים המיתולוגיים הרווחים. לראשונה הופיעה ההכרה שיש חוקים השולטים בטבע (חוקי טבע), ושהם ניתנים לגילוי. וולפרט מציין כי יחד עם הדגש על רציונליות, רעיונות אלה היו עתידים להיות חיוניים להצלחת המדע ולהישרדותו המאוחרת במערב. וולפרט מעיר כי "זו הייתה אחת הרעיונות המרגשים והחשובים ביותר בתולדות האנושות." וממשיך לנקודה נוספת:

אך חשוב מכך, רעיון זה היה פתוח לדיון ולוויכוח. זה היה צעד עצום ששחרר את החשיבה מכבלי המיתולוגיה ומהנטייה לקשור הכול לאדם. גם כאן, לראשונה, הופנתה תשומת הלב אל טבע העולם עצמו, ללא זיקה מיידית לאדם. עד אז, סקרנות האדם התמקדה לחלוטין ביחס שבין האדם לטבע, ולא בטבע כשלעצמו. אצל היוונים, לראשונה, האדם והטבע אינם נתפסים עוד כקשורים זה בזה ללא הפרדה, ומתחילה סקרנות מרוחקת כלפי העולם עצמו.

— Wolpert L. The Unnatural Nature of Science. European Review. 2013;21(S1):S9-S13. doi:10.1017/S1062798713000239

וולפרט מעיר כי עם תאלס והוגים היוונים שבאו אחריו התרחשה המעבר מהסברים באמצעות מיתוסים להסברים עצמאיים, שיש להם עקביות פנימית והם פתוחים לניתוח ביקורתי. מדובר בשינוי משמעותי מאוד. בעוד שמיתוסים מספקים הסברים לשאלות על "איך" ו-"למה", הם לוקים לפחות בשני מובנים:

• הבעיה הנדונה אינה מוגדרת במפורש.
• הפתרון המוצע מבוסס לעיתים על הנחות שרירותיות, שתקפותן אינה מוגדרת.

לדוגמה, אין פירוט על הנסיבות שבהן הבבלים האמינו שמרדוך פצל את האלה הראשונית של המים, תיאמת, כדי ליצור את השמים ומימיהם השמימיים מצד אחד ואת "המקום הגדול" מצד שני. באופן דומה, ההסבר המצרי לפיו תזוזת השמש נובעת מהאל רע שמשיט סירה בשמיים הוא סיפור, לא הסבר מדעי: הוא לא ניתן לאימות ולא ניתן להפרכה. לעומת זאת, הדיונים של אריסטו על צורת כדור הארץ, מיקומו ותנועתו, גם אם היו שגויים, שייכים לקטגוריה שונה לגמרי. יחד עם סוגי ההסברים החדשים הללו הופיעה הערכת הביקורתית של מהות ההסבר עצמו ודרישה לעקביות לוגית. כבר לא היה מקובל להציע שכדור הארץ אינו נע משום שהוא נתמך, נניח, באוויר או במים – כי מה, אם כן, תומך בהם?

אנכסימנדרוס, תלמידו של תאלס, שכלל את שיטתו לכדי חשיבה מדעית מופשטת ומתודולוגית, והכניס עקרונות מדעיים ומתמטיים לתוך חקר האסטרונומיה והגאוגרפיה. חשיבותו למדע טמונה במספר פריצות דרך מחשבתיות: ראשית, הוא התנתק מהתצפית החושית הישירה והציע מודלים תאורטיים מופשטים - כמו קביעתו המהפכנית כי כדור הארץ תלוי חופשית בחלל הריק ואינו זקוק למשענת חומרית, בנימוק של סימטריה ואיזון. קרל פופר תיאר זאת כאחד הרעיונות הנועזים ביותר בהיסטוריה.. שנית, הוא החליף את החומרים המוחשיים בעיקרון מופשט ואינסופי (האפיירון) המנהל את העולם באמצעות חוקי טבע קבועים של איזון בין ניגודים. שלישית, הוא ייסד את "הרציונליזם הביקורתי" – מסורת מדעית ראשונה מסוגה שבה התלמיד אינו מקבל את דברי מורהו כדוגמה דתית, אלא מבקר ומנסה לשפר אותם, כלי שהפך למנוע המרכזי של התפתחות המדע המודרני.

תאלס לא השאיר אחריו ספרות כתובה, ומה שאנו יודעים עליו ועל רעיונותיו מקורו בהערות של כותבים אחרים. בהיותו האדם הראשון, ככל הנראה, שעסק באופן שיטתי בפילוסופיה, לתאלס חשיבות רבה בפיתוח הפילוסופיה הקדם־סוקרטית, היוונית והמערבית בכלל.

הוא נחשב למייסד האסכולה המילטית, עמה נמנו פילוסופים נוספים בני עירו, כאנכסימנדרוס ואנכסימנס תלמידו. מקובל לחשוב כי הייתה לו השפעה רבה גם על פיתגורס.

אריסטו, בספרו מטאפיזיקה, מכיר בו כראשון הפילוסופים, ולאור ניסיונותיו להסביר את העולם כולו כעומד על יסוד אחד, מחשיב אותו כאבי המוניזם, תפיסה שבה החזיקו רבים מהפילוסופים הקדם־סוקראטים.

• שמואל שקולניקוב, תולדות הפילוסופיה היוונית: הפילוסופים הקדם-סוקראטיים, עמ' 35 – 40, תל אביב: הוצאת יחדיו, 1981

• תאלס, באתר MacTutor (באנגלית)
• תאלס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• תאלס, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)