NGC 625 היא גלקסיית מוט ספירלית ננסית בקבוצת הכוכבים עוף החול, הנמצאת במרחק של כ-12.2 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לקבוצת פסל. הגלקסיה נמצאת כ-2.25 מעלות מצפון-מזרח לכוכב γ בעוף החול וכ-12.8 מעלות ממזרח לכוכב הבולט אנקא. כ-8.6 מעלות מצפון-מזרח לה נמצאת NGC 300, שלמרות המרחק הזוויתי הקטן ביניהן, נמצאת למעשה בערך בחצי המרחק בין NGC 625 ובין שביל החלב.
היסטוריה
לגלקסיה בהירות מדרגה 11.25 והיא התגלתה בין השנים 1823 ו-1826 על ידי האסטרונום ג'יימס דנלופ, בזמן שסקר את שמי הדרום מאוסטרליה. הגלקסיה קיבלה את הציון 479 בקטלוג הערפיליות שדנלופ פרסם בשנת 1828, כשהיא מתוארת כערפילית עמומה מאוד ועגולה עם 2-3 כוכבים בשוליה. ג'ון הרשל, צפה בה מכף התקווה הטובה שבדרום אפריקה בספטמבר 1834 ובדצמבר 1836 ורשם אותה כערפילית מספר 2426 בקטלוג הערפיליות שפרסם בשנת 1847, בו הוא תיאר אותה כבהירה, גדולה, מאורכת מאוד ועם מרכז בהיר יותר משוליה. הוא הכניס אותה לקטלוג הכללי של ערפיליות וצבירי כוכבים תחת הציון GC 369 ובשנת 1888 ג'ון דרייר הכניס אותה לקטלוג הכללי החדש תחת הציון NGC 625, כשהיא מתוארת כבהירה, גדולה, מאורכת למדי, מתבהרת בהדרגה לכיוון המרכז וניתן להבחין בכוכבים בתוכה.
תכונות
אורכה הזוויתי של NGC 625 הוא כ-6 דקות קשת, שממרחקה שקול לקוטר של מעט יותר מ-20,000 שנות אור, כחמישית מקוטרו של שביל החלב. צורתה אינה סדורה אך נראה שיש לה מבנה ספירלי עם מוט מרכזי והיא מוגדרת כגלקסיית מוט-ספירלית מהסוג של ענני מגלן. מסתה מוערכת בכ-1.2×1010 מסות שמש, כ-2% ממסת שביל החלב, כך שהיא מוגדרת כגלקסיה ננסית. רק כאחוז וחצי ממסתה היא מסת הכוכבים שבה, כ-2×108 מסות שמש, ומסת גז המימן החופשי שבה היא כאחוז ממסתה או כ-1.1×108 מסות שמש. נראה שכמעט כל המסה של הגלקסיה, כ-97%, היא של חומר אפל שטיבו אינו ידוע. בגלקסיה יש מספר אזורי H II שבהם מתרחשת יצירת כוכבים חדשים ובהם כוכבים מסיביים מסוג וולף-ראייה. נראה שהאירוע הנוכחי של יצירת כוכבים חדשים נמשך כבר כ-100 מיליון שנים ונמצא במגמת דעיכה.
קישורים חיצוניים
- NGC 625, במסד הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים (באנגלית)
