mkdir

בגרסאות מוקדמות של Unix (4.1BSD וגרסאות מוקדמות של System V) על הפקודה היה להיקרא עם ההרשאות של המשתמש root כיוון שלליבה לא הייתה קריאת מערכת של mkdir. מקום זאת, זה יצר תיקייה עם הפקודה mknod.

השימוש הסטנדרטי בפקודה mkdir הוא כדלקמן:

mkdir dir1 [dir2...]

כאשר dir2,dir1 וכן הלאה הם שמות התיקיות שייווצרו. בצורת כתיבה זו התיקיות ייווצרו תחת התיקייה הנוכחית.

דגלים

במערכות הפעלה דמויות Unix, לפקודה mkdir יש כמה דגלים:

• p (--parents)- משמש ליצירת הנתיב המלא של התיקייה. לדוגמה, mkdir -p a/b יצור את התיקייה a אם היא אינה קיימת, ובתוכה תיווצר התיקייה b. אם התיקיות a או b כבר קיימות אז הפקודה תתעלם מהשגיאה ולא תיצור אותן שוב.
• m (--mode)- מאפשר לקבוע את ההרשאות של התיקייה שתיווצר (באופן דומה לדרך בה מגדירים את ההרשאות בפקודה chmod)
• v (--verbose) תדפיס הודעה על כל תיקייה שתיווצר.

דוגמאות

שימוש יותר חזק בדגל p- מאפשר ליצור עץ שלם של תיקיות בשורה אחת:

mkdir -p a/{b/c/{d,e},f,g}

הפקודה תיצור את עץ התיקיות הבא:

        a
    ____|_____
   |    |    |
   g    f    b
             |
             c
         ____|____
        |         |
        d         e

• TN mkdir באתר מיקרוסופט Technet
• mkdir באתר The Open Group