עידן קרקואה

לאחר שג'ונתן היקמן השלים את ריצת הסדרות "האוונג'רס" ו"האוונג'רס החדשים" עם אירוע הקרוסאובר "מלחמות סודיות" בשנת 2015, הוא עזב לתקופה את מארוול קומיקס כדי להתמקד בפרויקטים אישיים. חזרתו לחברה הוכרזה במרץ 2019. לאחר מכן נחשף כי יכתוב שתי מיני-סדרות משולבות בשם "בית אקס וכוחות אקס" (המכונות בקיצור HOX/POX), כאשר פפה לארס ואר. בי. סילבה שימשו כמאיירים הראשיים שלהן, בהתאמה. מיני-סדרות אלו סימנו גם השקה מחודשת של כל קו חוברות "אקס-מן" במארוול. במסגרת זו בוטלו כל סדרות "אקס-מן" באותה העת – "Uncanny X-Men",‏ "Mr. and Mrs. X",‏ "X-Force",‏ "X-23", וכן מיני-הסדרה "עידן איש האקס". ביולי 2019 הוכרז במהלך כנס הקומיק-קון, סן דייגו כי במסגרת קשת העלילה "שחר אקס" יושקו שש סדרות חדשות של "אקס-מן". היקמן כתב את סדרת הדגל "אקס-מן" (כרך 5) לאורך שלב זה. מגזין "אנטרטיינמנט ויקלי" הדגיש כי עידן קרקואה סימן שינוי מהותי בייעודם של האקס-מן – "האקס-מן הפסיקו להיות גיבורי-על והפכו לבוני אומה". בהתייחסו ליצירתה של חברה חדשה אמר היקמן:

אני חושב שאחד הדברים המעניינים בלקחת את כל המוטאנטים ולהפוך אותם לתרבות הוא שרבים מהתפקידים שנקבעו לפני קיומה של אותה תרבות, והוגדרו בידי כוחות חיצוניים, צריכים להיבחן מחדש כאשר כל המערכת הזו נדחית או מוחלפת באחרת. חלק ממי שהעולם הגדיר כמפלצות יחשפו ככאלה שאינם, ואילו אחרים, שנראו כמלאכים, יתברר בסופו של דבר שהם משרתים את השטן.

בפברואר 2022 ציין מייקל פולק מאתר "The Beat" כי אף שהיקמן הוגדר כ"ראש מחלקת אקס", הוא הקפיד להבהיר כי העידן החדש של אקס-מן אינו חזונו הבלעדי. לדבריו, "מחלקת אקס" הנהיגה "מעגל כוחות" אנושי, שבמסגרתו כותבים, עורכים ומאיירים עבדו במשותף על כל היבטי ההשקה החדשה, לרבות הכיוון היצירתי והביצוע של כלל קו החוברות. גם הערוץ הפנימי, שבו דנו היוצרים בקווי העלילה והחליפו דמויות בין הסדרות השונות, הפך לנושא שחזר פעמים רבות בראיונות.

לאחר אירוע הקרוסאובר "אקס של חרבות" (ספטמבר–נובמבר 2020), שחתם את שלב "שחר אקס", הושקה בדצמבר 2020 קשת העלילה "שלטון אקס". היקמן תיאר את "שחר אקס" כשלב של "הנחת יסודות", ואילו את "שלטון אקס" כשלב של "התרחבות". עורך קבוצת אקס-מן, ג'ורדן ד' וייט, הסביר כי ”"שחר אקס" הייתה תחילתו של דבר גדול עבור המוטאנטים – הם הפסיקו לשחק לפי הכללים שהאנושות הכתיבה להם. [...] בשלב זה עדיין ריחפה התחושה של "האם זה באמת קורה?", ואילו בשלב "שלטון אקס" המציאות כבר התקבעה ואפשר היה לממש את מלוא היקפה. יש להם תוכניות גדולות והמשאבים להגשים אותן.”

במהלך שלב "שלטון אקס" התאחדו כל הסדרות סביב אירוע "גאלת הלפייר" (יוני 2021), ובמהלכו גם סיים היקמן את עבודתו על סדרת "אקס-מן" עם המיני-סדרה "אינפרנו" (ספטמבר 2021 – ינואר 2022). לאחר עזיבתו המשיכה "אקס-מן" לשמש כסדרת הדגל, אך הושקה מחדש בכרך חדש שנכתב בידי ג'רי דוגאן ואויר בידי פפה לארס.

שלב "שלטון אקס" הסתיים עם האירוע הדו-שלבי "החיים והמיתות של וולברין" (ינואר–מרץ 2022), שנכתבו בידי בנג'מין פרסי. במהלך האירוע הוקפאו מרבית הסדרות – למעט "אקס-מן", "המוטאנטים החדשים" ו"סייברטות'". אירוע זה שימש כבסיס לשלב הבא, "גורל אקס".

שלב "גורל אקס" כלל את אירוע הקרוסאובר "א.א.נ: יום הדין" (יולי–נובמבר 2022), שהתמקד בגילויה של האנושות את פרוטוקולי התחייה של המוטאנטים ובעימות שנוצר בעקבות זאת בין הנוקמים, אקס-מן והנצחיים. האירוע נכתב בידי קיירון גילן ואויר בידי ולריו סקיטי. במקביל התמקדה סדרת "אקס-מן רד", שנכתבה בידי אל יואינג ואוירה בידי סטפנו קזלי, בכוכב הלכת מאדים שעבר טרנספורמציה ונודע מעתה בשם אראקו, אשר הפך לביתם של מיליוני מוטאנטים ששוחררו במהלך אירוע "אקס של חרבות". בנוסף החל גילן לכתוב את סדרת "אקס-מן האלמותיים" שאוירה בידי לוקאס ורנק והתמקדה במועצה השקטה של קרקואה. סדרה זו הניחה את היסודות לאירוע "החטאים של סיניסטר" (ינואר–אפריל 2023), שחתם את שלב "גורל אקס".

בשלב "נפילת אקס" עמד שגשוגם חסר-התקדים של המוטאנטים במדינת האי קרקואה בפני איום מצד ארגון האנטי-מוטאנטי "אורכיס". במהלך כנס הקומיק-קון, ניו יורק בשנת 2022, ציין דוגאן כי ”האקס-מן ניצחו במשך זמן רב. כמה זמן חשבתם שהנבלים ישאירו אותם לנפשם?” השלב האחרון נפתח באירוע "גאלת הלפייר" השלישי (יולי 2023), ששינה באופן דרמטי את הסטטוס קוו של כלל הסדרות. את האירוע כתב דוגאן, ואיירו אדם קיוברט, לוצ'יאנו וקיו, מטאו לולי, ראסל דאוטרמן, חאבייר פינה, אר. בי. סילבה, ג'ושוע קסארה, קריס אנקה ופפה לארס.

שלב זה הגיע לשיאו בשתי המיני-סדרות המקושרות "נפילת בית אקס ועליית כוחות אקס" (ינואר–מאי 2024). דוגאן כתב את "נפילת בית אקס". גילן המשיך לשמש כאחד הכותבים המרכזיים של התקופה, עם "עליית כוחות אקס", סיומה של "אקס-מן האלמותיים", והמיני-סדרה "אקס-מן: לנצח" (מרץ 2024), שאוירה בידי לוקה מארסקה. במקביל חתם אל יואינג את סדרת "אקס-מן רד" לצד המאייר ילדיראי צ'ינאר. בקשות ההזמנה של מארוול לחודש מאי 2024 חשפו כי כל סדרות ה"אקס-מן" עתידות להסתיים באותו חודש, שתואר כ"חודש הלפני-אחרון" של עידן קרקואה.

אתר "Popverse" ציין כי עידן קרקואה, מסיומן של "בית אקס וכוחות אקס" ועד לחוברת "X-Men" #35 (יוני 2024), כלל יותר מ-500 חוברות שפורסמו במשך 56 חודשים ביותר מ-80 סדרות שונות. האתר הדגיש כי, בהתאם לרעיונות היסוד של היקמן, רבים מהסיפורים עשו שימוש מחודש ברעיונות, במוטיבים ובשמות מוכרים – ובהם "אקס-מן רד", "אינפרנו" ו"גלות" – תוך קידום היסודות שהניח היקמן. גם לאחר שהיקמן עזב את הזיכיון באמצע העידן, המשיכה סדרת "אקס-מן" להתפתח כמעט ללא שינוי, הודות לשיתוף הפעולה היצירתי בין הכותבים ובהם ג'רי דוגאן, קיירון גילן, אל יואינג, טיני הווארד, סי ספרייר והעורך ג'ורדן וייט. בהתייחסו לשינוי הכיוון העריכתי עם פתיחת הקשת "מתוך האפר", השווה וייט את המהלך לשינוי החד שביצעה מארוול לאחר הרצתו של גרנט מוריסון על אקס-מן החדשים והביע תקווה כי הרעיונות של עידן קרקואה ישובו בעתיד כאשר יוצרים שגדלו עליהם יובילו את סיפורי "אקס-מן" העתידיים.

דפי הנתונים

דפי הנתונים, המופיעים בכל חוברת, כוללים מידע פנימי ביקום העלילתי על ארגונים, קבוצות ודמויות שונות. בנוסף, הם משלבים רמזים קטנים המוצגים בעיצוב דמוי-קוד בחלקם העליון והתחתון של הדפים.

דפי הנתונים הם אחד מסימני ההיכר העיצוביים של ג'ונתן היקמן, אשר שילב אותם לראשונה במיני-סדרות "בית אקס וכוחות אקס". בהמשך הם הופיעו באופן עקבי לאורך כל עידן קרקואה. טום מולרס עבד עם היקמן על גיבוש השפה העיצובית של הדפים, לרבות עיצוב הפריסה, מבנה העמודים ובחירת הגופנים ששימשו לאורך התקופה. מרבית דפי הנתונים מעוצבים בשחור-לבן, כדי ליצור ניגוד ברור לעמודים המאוירים, אולם כל דף כולל גם צבע הדגשה יחיד שנועד למקד את תשומת לב הקוראים במידע החשוב ביותר.

באוקטובר 2020 הסביר מולרס כי "ג'ונתן ידוע מאוד בזכות העיצוב שלו ובזכות האופן שבו הוא משתמש בנתונים כחלק מהסיפור, כך שלעיתים קשה להבחין היכן מסתיימת עבודתי ומתחילה עבודתו. אפשר לומר בבטחה שכל התרשימים והנתונים המופיעים בדפי הנתונים הם פרי יצירתו של ג'ונתן". בראיון שנערך בינואר 2021 אמר היקמן כי לדעתו דפי הנתונים צריכים לשקף את אופיו של כל ספר ואת סגנונו של כל יוצר. הוא ציין כי כל דפי הנתונים מורכבים בידי מחלקת ההפקה של מארוול על בסיס תבניות שנבנו מראש, אך כאשר נדרש עיצוב ייחודי – כגון מפה או אלמנט גרפי אחר – אנשי המחלקה מנסים ליצור אותו, ולעיתים הוא עצמו מעצב אותם.

במשך עשרות שנים לא סיפקה מארוול קומיקס הגדרה רשמית למונח "מוטאנט ברמת אומגה". המונח שימש לעיתים קרובות כדי להמחיש כי דמות מסוימת היא בעלת-עוצמה יוצאת-דופן, דבר שהוביל לפרשנויות סותרות ולוויכוחים בקרב המעריצים באשר לזהות הדמויות הראויות להגדרה זו. ביולי 2019 סיפק היקמן לראשונה הגדרה רשמית באמצעות דף נתונים ב-House of X #1, שבו מנה 14 מוטאנטים ברמת אומגה – שהוצגו כנכסיה של קרקואה – לצד פירוט יכולת-העל הייחודית של כל אחד מהם.

דיינה פורסיית' מאתר "SyFy Wire" תיארה את שילוב דפי הנתונים כ"מהלך היקמני מובהק", וציינה כי אף שהטכניקה כבר הופיעה בעבר – לרבות ביצירתו של היקמן עצמו בסדרת "האוונג'רס" – השימוש באמצעי סיפור לא-מסורתיים בולט במיוחד בקומיקס של אחת משתי ההוצאות הגדולות. זאקרי ג'נקינס מאתר "ComicsXF" הגדיר את דפי הנתונים כאחד ממאפייניו הבולטים של עידן קרקואה, המשמשים כמעין "הפסקות בין סצנות", שלעיתים קרובות מעניקות הקשר חדש למה שהקוראים זה עתה ראו או מספקות מידע מקדים למה שעומד להתרחש.

אלכס שלזינגר מאתר "Screen Rant" ציין כי דפי הנתונים משמשים להצגת מידע מורכב שלא ניתן לשלב באופן טבעי בתוך בועות הדיבור של הקומיקס. לדבריו, הם כללו בין היתר את ניתוחיה של סייג' בנוגע לתפעול האי קרקואה, מידע על סודות עשר גלגולי חייה של מוירה X, וכן הסברים מפורטים על מנגנוני פעולתו של ארגון "אורכיס", אחד מאויביהם המרכזיים של האקס-מן.

אחד מדפי הנתונים בחוברת X-Men #1, שהציג את מפת בית הקיץ של משפחת סאמרס, עורר תשומת לב רבה משום שחדרה של ג'ין גריי ממוקם בין חדריהם של סייקלופס ו-וולברין, עם דלתות פנימיות המקשרות ביניהם – בניגוד לכל יתר חדרי הבית. מבקרים רבים ראו בכך, וכן ברמזים נוספים לאורך עידן קרקואה, סאבטקסט המרמז על מערכת יחסים פוליאמורית בין שלוש הדמויות. עם זאת, בשנת 2024 הבהיר טום ברוורט, עורך קבוצת אקס-מן בתקופת "מתוך האפר", כי לשיטתו מערכת יחסים כזו מעולם לא התקיימה בפועל, משום שלא הוצגה במפורש במהלך עידן קרקואה.

קרקואה

קרקואה היא אי חי בדיוני, שגופו המרכזי ממוקם באוקיינוס השקט, לא הרחק מאוסטרליה, בעוד שחלקים נוספים משטחו נמצאים מול חופי אפריקה, במרכז האוקיינוס האטלנטי. עלילת "בית אקס וכוחות אקס" הפכה את קרקואה למדינת לאום ריבונית של כלל המוטאנטים.

קרקואה יצרה גם מבני "בית גידול" נוספים – סביבות מחיה המקיימות את עצמן ומהוות חלק מתודעתה הקולקטיבית המקושרת. חלק ממבנים אלו שימשו כשגרירויות במדינות שונות ברחבי כדור הארץ. קרקואה אף התפשטה אל האזור הכחול של הירח, אל האזור הירוק שעל מאדים, ואף מעבר למערכת השמש, וכל זאת תוך שמירה על חיבור לתודעת-העל שלה באמצעות שערים, שאפשרו מעבר מיידי בין חלקיה השונים. השערים היו נגישים למוטאנטים בלבד, אולם כאשר מוטאנט הביא עמו בן-אדם מרצונו, היה על אותו אדם לקבל את רשותה של קרקואה כדי להשתמש בהם.

מפרחים שגדלו בקרקואה ניתן היה להפיק גם תרופות ייחודיות, ובהן גלולות שהאריכו את תוחלת החיים האנושית בחמש שנים, אנטיביוטיקה "אוניברסלית", וכן תרופה ל"מחלות הנפש בבני אדם". תרופות אלו הועמדו לרשותן רק של מדינות שהכירו בריבונותה של קרקואה. אוליבר סאווה מאתר "The A.V. Club" ציין כי "מהלכה הגדול של קרקואה להשגת השפעה בינלאומית הגיע באמצעות מוצרי הייצוא המרכזיים שלה – תרופות פלא לבני אדם". עם זאת, הוא הדגיש כי לא כל המדינות היו מעוניינות בתרופות או בהתרת בריחתם של המוטאנטים המדוכאים אל קרקואה, ולכן נכנסה לפעולה קבוצת "המשוטטים"– צוות של פיראטים מוטאנטים שהבריח את התרופות אל מדינות עוינות לקרקואה וחילץ מהן מוטאנטים.

החוקר ברט באטלר, במאמר שפורסם בכתב העת "Journal of Science Fiction", ראה בקרקואה "חלק בלתי נפרד מן העלילה", והסביר כי אף שצ'ארלס אקסבייר ייסד את החברה המוטאנטית על האי, למעשה קרקואה עצמה היא ששולטת בכל ההיבטים המרכזיים של אותה חברה. לדבריו, "היקמן ויוצרים נוספים מראים כיצד המוטאנטים מכריזים על עצמאות באמצעות סחר בלעדי, מחוקקים חוקים ועונשים, מקימים רשתות תחבורה ציבורית, מגדירים שפה לאומית ומסדירים זכויות קניין – וכל אלה לא היו אפשריים אלמלא קרקואה סיפקה את האמצעים לכך או התירה להם לעשות זאת".

המועצה השקטה

המועצה השקטה של קרקואה היא מועצה בדיונית המורכבת מגיבורי-על ונבלי-על מוטאנטים, אשר שימשה כגוף השלטון העליון של המוטאנטים לאורך עידן קרקואה. הגוף המנהל כלל שנים-עשר חברים, שחולקו לארבע קבוצות של שלושה מושבים כל אחת, לצד מושב משנה נוסף.

פרוטוקולי תחיית המוטאנטים

עלילת "בית אקס וכוחות אקס" הציגה גם את פרוטוקולי תחיית המוטאנטים. קבוצת מוטאנטים שנודעה בשם "החמישה" – הופ סאמרס, אליקסיר, פרוטאוס, אג וטמפוס – הייתה מסוגלת, באמצעות שילוב כוחותיה, להחזיר לחיים כל מוטאנט שנפל.

סוזנה פולו מאתר "Polygon" הסבירה כי "החמישה" מכינים ביצית בת-קיימא, מחדירים אליה את ה-DNA של המוטאנט המת, כפי שנשמר במאגר הגנטי של מיסטר סיניסטר, ומאיצים את התפתחות הגוף החדש עד לגיל שבו היה בעת מותו. לאחר מכן משתמש פרופסור אקס במכשיר הסרברו כדי להטמיע בגוף החדש גיבוי של תודעתו של אותו מוטאנט, כאשר מסתבר שהוא יוצר עותק גיבוי של תודעת כל מוטאנט בעולם אחת לשבוע. אלכס אבד-סנטוס מאתר "Vox" כתב כי הפרשנות המחודשת של תפקידם של "החמישה" ממחישה כיצד היקמן "מחפש ללא הרף דרכים חדשות לחשוב על הדמויות הללו, שהגיעו למבוי סתום. כפי שעשה עם מוירה, הוא הפך את גולדבולס וחבריו – דמויות שנשכחו במידה רבה – לדמויות מלאות בעלות כוחות מסקרנים. הוא ועמיתיו, לצד מוטאנטים נשכחים נוספים, הפכו לכאורה לעוצמתיים יותר, אך מבלי שהדבר ישבור את גבולות הסיפור. מה שהיקמן עשה עם הדמויות האזוטריות הללו משקף נאמנות לקאנון הרחב של אקס-מן".

במהלך עלילת "משפטו של מגנטו" (אוגוסט–דצמבר 2021), עבדה מכשפת השני יחד עם פולאריס, לגיון ופרוטאוס כדי להרחיב את יכולותיהם של פרוטוקולי התחייה. היא יצרה ממד כיס בשם "חדר ההמתנה", שאפשר מעתה להחיות את כל המוטאנטים – גם כאלה שמעולם לא פיתחו את גן ה-X שלהם וגם כאלה שלא ניתן היה לגבות את תודעתם באמצעות סרברו. בעקבות זאת נוספו כעשרים מיליון מוטאנטים לתור ההחייאה, ובהם כל קורבנות ג'נושה. לאחר שנודע הדבר, מוטאנטי קרקואה, שכינו בעבר את וונדה "המתחזָה" בעקבות אירועי "בית אם", מחלו לה על מעשיה, ואקסודוס העניק לה את התואר החדש "הגואלת".

קיומם של פרוטוקולי התחייה נשמר בסוד מן העולם עד לחוברת X-Men #12 (יוני 2022), במהלך שלב "גורל אקס", כאשר העיתונאי בן יוריק חשף את דבר קיומם בעיתון "הדיילי ביוגל". לאחר אירוע גאלת הלפייר (יולי 2023) נלכדו "החמישה" בחדר הלבן הלוהט, דבר שהביא למעשה לסיומם של פרוטוקולי התחייה על פני כדור הארץ.

עם השקת קשת העלילה "מתוך האפר" בשנת 2024 הוצגה מחלה ניוונית חדשה, שתוארה כתופעת לוואי שלילית של השימוש בפרוטוקולי התחייה. בהמשך התברר כי המחלה כלל אינה קיימת, וכי הקשר לכאורה בינה לבין פרוטוקולי התחייה נבע מאבחון שגוי שביצע חיה.

גורמי ההתנגדות

הדומיניון

הדומיניון הם צורת הקיום הבדיונית הגבוהה ביותר של "אינטליגנציה בין-כוכבית ביקום מארוול". הם התעלו אל מישור המצוי מעבר למרחב ולזמן, כאשר ברוב המקרים ההגעה למעמד של דומיניון הושגה בידי בינות מלאכותיות המבוססות על מכונות. ההתעלות מאפשרת לדומיניון להתקיים "במצבו המתקדם ביותר בכל נקודות הזמן בו-זמנית", ולהחזיק ביכולות המתוארות ככמעט-אלוהיות.

המיני-סדרה "כוחות אקס" הציגה את עוצמתם של הדומיניונים ואת האיום שהם מהווים באמצעות קווי הזמן השונים שחוותה מוירה מקטאגרט לאורך גלגולי חייה.

לאורך כל עידן קרקואה, מיסטר סיניסטר אובססיבי לרעיון להגיע למעמד של דומיניון לפני צורות החיים המכניות. במהלך אירועי "אקס-מן האלמותיים" ו"החטאים של סיניסטר", אוחד הידע שנצבר בידי שיבוטיו השונים של סינסטר – בנוגע לגנים של מוטאנטים, השבחת בני אדם, הפוטנציאל של חייזרים ובינה מלאכותית, וכוחות מיסטיים – לכדי ישות בינה מלאכותית אחת המבוססת על נתניאל אסקס עצמו. בהמשך התגלה כי ישות זו הופכת לדומיניון המכונה אניגמה. אניגמה הופך לאיום מרכזי הפועל במספר קווי זמן במקביל, בעוד האקס-מן מנהלים בעת ובעונה אחת מלחמה נגד ארגון אורכיס.

אורכיס

אורכיס הוא ארגון בדיוני שנוצר בידי הכותב ג'ונתן היקמן והמאייר פפה לארס, והופיע לראשונה בחוברת House of X #1 ביולי 2019. מדובר בארגון הדוגל בעליונות האנושות, אשר משמש כאחד מיריביהם המרכזיים של האקס-מן מאז התיישבותם בקרקואה.

לאורך עידן קרקואה פעל אורכיס להביא להשמדת המוטאנטים, מאמץ שהגיע לשיאו במתקפה ההרסנית שביצע במהלך אירוע "גאלת הלפייר" השלישי (יולי 2023). מתקפה זו פתחה את השלב האחרון של עידן קרקואה – "נפילת אקס".

אלכס שלזינגר מאתר "Screen Rant" ציין כי סיום עלילת "נפילת אקס" חשף בפני האקס-מן, הנוקמים ואף חברי "אורכיס" האנושיים, כי פלג הבינה המלאכותית של "אורכיס" פעל למעשה נגד האנושות והמוטאנטים גם יחד, בניסיון להגיע למעמד של דומיניון. בעקבות זאת מצאו עצמם האקס-מן, הנוקמים וחלק מחברי אורכיס – ובהם ד"ר אליה גרגור ופיילונג – מנהלים מלחמה במספר חזיתות נגד שרידי הארגון. שלזינגר הוסיף כי ייחודה של "מלחמת אורכיס" הוא בכך שהיא משנה מן היסוד את עתידו של הגזע המוטאנטי, מביאה לחורבנה של מדינת קרקואה ומאלצת את מוטאנטי כדור הארץ להגדיר מחדש את עצם קיומם.

החדר הלוהט הלבן

החדר הלוהט הלבן הוא ממד בדיוני המצוי בתוך גביש מ'קראן. הוא הופיע לראשונה בסיפור שפורסם בחוברת Classic X-Men #8‏ (1986) מאת כריס קלרמונט, ג'ון בולטון וגליניס אוליבר, וקיבל את שמו לראשונה בחוברת New X-Men #152‏ (2001) מאת גרנט מוריסון, מארק סילבסטרי, ג'ו וימס ובילי טאן. בחדר הלוהט הלבן התחברה ג'ין גריי הגוססת לראשונה לכוח הפניקס, והוא משמש כמעין עולם הבא וחדר המתנה אסטרלי לכל מארחיו בעבר ובעתיד של כוח הפניקס.

במהלך אירוע "גאלת הלפייר" השלישי (יולי 2023), נאלצו מוטאנטי קרקואה לעבור דרך השערים הביולוגיים, ובתחילה נחשבו לאבודים. אולם, הופ סאמרס, דסטיני, אקסודוס ואלפי מוטאנטים נוספים הגיעו לשממה צחיחה. הם נדדו במדבר עד שפגשו את מאדר רייטצ'ס, שיבוט שאפתני של אשתו המנוחה של מיסטר סינסטר. מבלי שידעו זאת, מאדר רייטצ'ס העבירה את חלקה האטלנטי של קרקואה אל החדר הלוהט הלבן, ובכך אפשרה למוטאנטים ששרדו לבנות את קרקואה מחדש.

האקס-מן שנלכדו בחדר הלוהט הלבן הצליחו לבסוף לשוב לכדור הארץ ולהביס את "אורכיס", הודות למאמציהם של סייפר ורייצ'ל סאמרס. בנוסף, הופ סאמרס הקריבה את עצמה במיני-סדרה "אקס-מן: לנצח" (מרץ–מאי 2024) "כדי להוליד מחדש את ג'ין גריי ואת כוח הפניקס. אף שהקרבה זו הצילה את היקום מהשמדה בידי אניגמה, משמעותה הייתה שהמוטאנטים שנותרו מאחור המשיכו להיות לכודים".

לדברי עורך קבוצת האקס-מן, ג'ורדן וייט:

זהו סוף מר-מתוק. זה סוף עצוב משום שהילד שלהם המשיך הלאה מעבר להם. קרקואה התבגרה מעבר לאקס-מן – אבל הם כן הצילו אותה. היו מי שרצו במותה, והם נלחמו למענה וניצחו. וכעת הדבר שהם יצרו יכול להיות מה שהוא רוצה להיות. וזה לא איתם כרגע. אבל בתקווה, יום אחד הוא ישוב.

חוברת X-Men #35 (יוני 2024), שמספרה הרציף הוא Uncanny X-Men #700, סימנה את סיומו הרשמי של עידן קרקואה באמצעות פתיחה קצרה אל החדר הלוהט הלבן. עבור המוטאנטים שבתוכו חלפו חמש עשרה שנים, ובמהלך קפיצת הזמן הזו הם שגשגו ב"קרקואה החדשה" והמשיכו את חזונה של מדינת המוטאנטים המקורית. במהלך תקופה זו הוחיו מחדש "כ-15 מיליון" מוטאנטים, ובהם כל המוטאנטים שנהרגו באירוע "גאלת הלפייר", וכן כל המוטאנטים מג'נושה שנהרגו בחוברת New X-Men #115‏ (2001).

לאחר ביקור קצר בכדור הארץ, קרקואה החדשה ורוב תושביה שבו לצמיתות אל החדר הלוהט הלבן. וייט ציין כי קיירון גילן הציע לשנות "את טבעה של קרקואה", ולאחר דיונים הוחלט לבסוף למקם אותה בחדר הלוהט הלבן. באתר "Bleeding Cool" צוין כי בתקופה שלאחר עידן קרקואה, מרבית המוטאנטים שנותרו על פני כדור הארץ יהיו "האקס-מן הלוחמים ודמויות נוספות שנותרו מאחור".

סדרות הדגל

סדרות וחוברות נוספות

תגובת הקהל

במהלך עידן קרקואה (2019–2023)

מבקרים רבים שיבחו את עידן קרקואה על כך ששינה את הסטטוס קוו של האקס-מן ופתח את קשתות העלילה שלהם לכיוונים חדשים. לאחר פרסום "בית אקס וכוחות אקס", ציין ריאן סונוויל מאתר "AIPT" כי אף שהכיוון החדש "לא זכה לאהדה אוניברסלית", הוא הצית מחדש את אהבתו לאקס-מן: ”הכול הרגיש רענן, שונה, ולראשונה מזה שנים רבות, השקת "שחר אקס" הרגישה כאילו היא מובילה את האקס-מן לטריטוריה חדשה.” סונוויל הוסיף כי אף שרעיון מדינת מוטאנטים ריבונית אינו חדש בקומיקס של מארוול, קרקואה נבדלה מניסיונות קודמים בכך שהוצגה כמדינה שוות-מעמד בזירה הבין-לאומית, בעלת אמצעים לכפות הכרה בריבונותה – יכולת שלא הייתה למולדות המוטאנטים שקדמו לה. לדבריו, ”מדינת קרקואה הייתה אחד המרכיבים המסקרנים ביותר של ספרי האקס-מן החדשים, וזה שעליו מצאתי את עצמי מהרהר במשך שעות.”

קווין צ'יאט מאוניברסיטת מערב אוסטרליה הציג מחקר שעסק באופן שבו מוטאנטי עידן קרקואה "כבשו את המוות". הוא טען כי פרוטוקולי התחייה דווקא העמיקו את הדרמה, משום שפתחו בפני סדרת האקס-מן שאלות מדע-בדיוניות חדשות בנוגע למשמעות הרוחניות עבור עם בן-אלמוות, לשאלות של זהות ולהשלכות הגאו-פוליטיות של מיעוט נרדף ההופך לפתע לאומה החזקה ביותר על פני כדור הארץ. לדבריו, ”ייתכן שריפוי המוות הבטיח את עתידם של המוטאנטים, אך הוא גם יצר מכלול חדש של משברים המאתגרים את ז'אנר גיבורי-העל.” מייקל פולק מאתר "The Beat" התייחס להשפעתם "משנת החיים" של פרוטוקולי התחייה, ותיאר אותם גם כפרשנות מטא-טקסטואלית ל"דלת המסתובבת" של המוות והתחייה בקומיקס של גיבורי-על. הוא הרחיב:

גיבורי-על, ובמיוחד המוטאנטים, מתו וקמו לתחייה במשך שנים, לרוב באמצעות הסברים קלושים. היקמן הכניס את התחייה אל תוך העלילה כתהליך פיזי הדורש משאבים מסוימים וכפוף לחוקים ולמגבלות. התחייה משמעותית במיוחד עבור המוטאנטים, משום שבעוד שגיבורים רבים מתים ביקום מארוול, רק המוטאנטים ניצודים, מוטרדים ונרצחים רק משום שהם קיימים. בעוד שגיבורים רבים בוחרים מרצונם להיכנס למצבים מסוכנים, למוטאנטים מעולם לא ניתנה האפשרות לבחור שלא לעשות זאת.

אוליבר סאווה מ-"The A.V. Club" הדגיש כי "שחר אקס" הרחיבה באופן מרשים את קווי העלילה שהוצגו ב"בית אקס וכוחות אקס". מנגד, ליה ויליאמסון מ-"AIPT" סברה כי לאחר שתי המיני-סדרות הראשונות "העידן החל לדשדש", בעוד שצ'נדלר פולינג מאותו האתר ראה באירוע "אקס של חרבות" את "המעידה הראשונה" של התקופה, וטען כי השלב הבא הרגיש "מעט איטי" עד לאירוע גאלת הלפייר, אשר "הוציא החוצה את כל המרכיבים שאני אוהב באקס-מן בדרך שמעולם לא ידעתי שאני זקוק לה". פולינג הוסיף כי בדיעבד, מה שבולט ביותר עבורו הוא הכישרון היצירתי העצום שפעל בתקופה זו, והזכיר בין היתר את ליאה ויליאמס, ויטה איילה, ראסל דאוטרמן, פפה לארז, אל יואינג, רוד רייס, פיל נוטו, ג'רי דוגאן ואחרים.

עם סיום הריצה בהובלת ג'ונתן היקמן בינואר 2022, ציינה סוזנה פולו מאתר "Polygon" כי העידן החל בחוסר-מזל, שכן יצא לדרך זמן קצר לפני מגפת הקורונה, אשר שיבשה את הפצת הקומיקס והובילה את "מארוול קומיקס" להשעות את הפרסום למשך חודשים. עם זאת, לדבריה, התקופה נהנתה גם ממזל טוב בדמות "חדר כותבים משגשג" ומכירות מרשימות. פולו הדגישה כיצד התפתח עידן קרקואה מעבר לתוכניתו המקורית של היקמן:

אין זה סוד שכוחה של תקופת קרקואה נבע מקבוצה מגובשת של כותבים ואמנים שפיתחו את היסודות שהיקמן הניח [...] עד כדי כך שלהישאר ולשחק בעולם הזה הפך לרעיון מושך. היקמן גם דיבר בגלוי על כך שסגירתה של "Diamond Comics" והפסקת הפרסום מצד מארוול חייבו שינוי סדרי עדיפויות: כל סדרה שהסתיימה משמעותה שלפחות שני יוצרים נותרו ללא עבודה בתקופה קשה במיוחד. שמירה על פרנסתם של שותפיו קיבלה עדיפות על פני לוח הזמנים המקורי שתכנן.

פולו סברה כי השינויים הקיצוניים שהנהיג היקמן משתווים אולי רק לעבודתם של לן ויין, כריס קלרמונט ודייב קוקראם, אשר בשנת 1975 שינו את האקס-מן מסיפור אלגורי על קבוצת בני-נוער בעלי כוחות-על לדרמת מדע בדיוני רחבת-היקף. לדבריה, ”האקס-מן אינם אותם אקס-מן מאז 2019, וכמו כל שינוי משמעותי בנוסחת גיבורי-העל הקלאסית – היו מי שמצאו בכך התרגשות, והיו מי שזעמו על כך.”

באפריל 2022, עם השקת "גורל אקס", סבר אוליבר סאווה כי השנה הקרובה תהווה מבחן לעמידותו של "ניסוי האקס" של היקמן, והאמין שלקו ההוצאה יש את הכוח היצירתי לשמר את הסטטוס קוו החדש במשך שנים נוספות, אף שהוא עשוי להיתקל במכשולים תאגידיים. הוא גם ציין כי אחד ההיבטים המהנים ביותר של עידן קרקואה היה המעורבות הגבוהה של המעריצים, בין היתר באמצעות בחירות האקס-מן השנתיות ואירועי גאלת הלפייר.

במאי 2023 כתב ג'ורג' מרסטון מ-"Newsarama" כי עידן קרקואה שינה באופן מיידי את המטפורה של המוטאנטים כייצוג של קבוצות מוחלשות. במקום להתמקד בשנאתם ופחדם של בני האדם כלפיהם, המוטאנטים נאלצו להתמודד עם השאלה האם הם מתפתחים בקצב מספק והאם הם מעזים לדמיין עתיד חדש. עם זאת, לאחר עזיבתו של היקמן, חש מרסטון כי העלילה שבה ומתמקדת בעימות המסורתי עם האנושות, והביע תקווה כי "נפילת אקס" לא יוביל לחזרה מלאה לסטטוס קוו של אחוזת האקס. לדבריו, אף שעידן קרקואה היה "פגום", הוא לפחות ניסה לקדם את הסיפור צעד נוסף קדימה. במקום להתמקד שוב בנושא "השנואים והמפוחדים בידי האנשים שעליהם הם מגינים", הוא הסיט את מוקד האיום לעבר נמרוד, הפאלנקס והעתיד הנשלט בידי בינה מלאכותית – ובכך הציע חזון חדש שבו המאוימים ביותר שורדים את מדכאיהם וצופים באופקים חדשים ומסתוריים מתוך בחירה חופשית.

דייוויד הארת' מאתר CBR כתב באוגוסט 2023 כי אף שסדרת X-Men נמכרה היטב, היא הרגישה פחות משמעותית מאשר בתקופת היקמן. לדבריו, פפה לארז היה "המאייר החזק ביותר של מארוול", אך גרי דאגן היה "יד יציבה" ולא כוכב-על. הארת' טען כי הופעתן של Immortal X-Men מאת קיירון גילן ושל X-Men Red מאת אל יואינג גרמה לכך שסדרת X-Men איבדה ממעמדה בעיני קוראים רבים, אשר ראו דווקא בשתי הסדרות החדשות את "ספרי הדגל" האמיתיים, משום שנכתבו בידי יוצרים שנתפסו כבכירים יותר. לדבריו, X-Men הייתה "סדרת גיבורי-על מהנה, אך כבר לא הייתה מרכזו של עידן קרקואה". עם זאת, הוא העריך כי אירוע "נפילת אקס" יאפשר לדוגאן להציג את יכולותיו ולהחזיר את הסדרה למעמדה המרכזי.

סיומו של העידן (2024)

לאחר סיומה של המיני-סדרה Rise of the Powers of X, כתב ג'סי שידין מ-"IGN" כי המחיר של ניצחון האקס-מן על אורכיס ועל אניגמה היה "עצום": מדינת המוטאנטים חדלה למעשה מלהתקיים, רוב המוטאנטים בעולם נותרו לכודים בחדר הלוהט הלבן, אוכלוסיית המוטאנטים שעל פני כדור הארץ הידלדלה שוב, והאנושות חזרה לשנוא ולפחד מהם כפי שעשתה בעבר. עם זאת, לדבריו, "בצד החיובי שבדבר, אף שעידן קרקואה הסתיים, אין מדובר בחזרה מלאה לסטטוס קוו המוכר של האקס-מן".

לאחר פרסום X-Men #35, כתב ריץ' ג'ונסטון מאתר "Bleeding Cool" כי הוא ומעריצים רבים יתקשו להיפרד מעידן קרקואה, אך באמצעות קפיצת הזמן מארוול "הניחה אותו בארון קבורה חתום. אין דרך חזרה". לדבריו, מארוול מודעת לכך שמעריצים נוטים להיאחז בתקופות עבר, ולכן העניקה הסבר קאנוני למעבר קדימה: קרקואה הישנה הייתה בדרכה לקריסה משום שהתפתחה באופן בלתי־בר־קיימא, בעוד שקרקואה החדשה שבחדר הלוהט הלבן אימצה "צמיחה בת-קיימא ובעלת השפעה נמוכה", והמוטאנטים החיים בה אף העדיפו אותה על פני כדור הארץ.

אלכס שלזינגר מ-"Screen Rant" הדגיש כי עצם הכינוי "קרקואה החדשה" מעניק תקווה למעריצים שהתאכזבו מסיום התקופה. לדבריו, "גם אם עידן קרקואה הסתיים, קרקואה עצמה לעולם לא תושמד באמת".

אוסטין גורטון מ-ComicsXF התמקד בפאנל הסיום של X-Men #35, שבו קרקואה נפרדת מהמוטאנטים שנותרו על כדור הארץ. לדבריו, ”יש משהו בתמונה האחרונה של קרקואה הנפרדת מהמוטאנטים שנותרו מאחור כדי להיטחן אל תוך ההשקה המחודשת הבאה, שנראה לי יפהפה עד כאב. יש מעט מאוד מילים בעמוד, ובכל זאת נדמה שהוא אומר כל כך הרבה. הוא רודף אותי – במובן הטוב.”

אייזק ג'נסונס מ-"Screen Rant" הדגיש את הרובד המטא-טקסטואלי של התקופה: מארוול לעולם לא תוכל לאפשר לאקס-מן לנצח באמת, משום שהיא לעולם לא תפסיק לפרסם סיפורי אקס-מן. עם זאת, לדבריו, עידן קרקואה הראה כי אין פירוש הדבר שהאקס-מן אינם יכולים להיות מאושרים לעולם, וכי "משהו יפה, שברירי ומבולגן כמו קרקואה יכול וצריך להיבנות כנגד השנאה – ולו רק ליום אחד".

ברנדון זאכרי מ-"CBR" כתב כי במשך שנים נדחקו האקס-מן לשוליים של יקום מארוול, עד שעידן קרקואה הציב אותם שוב במרכז. לדבריו, הקמת מדינת המוטאנטים החדשה הכניסה לסדרה רובד פוליטי גלוי בזיכיון שתמיד עסק בגאולה, שנאה וקבלה, והיקפה של היוזמה העניק ליוצרים מרחב חסר תקדים להתנסות, כך שנוצר קו קומיקס "שסתר את הציפיות והרגיש ייחודי לחלוטין". הוא סיכם:

עידן קרקואה מוכיח שהאקס-מן יכולים לפעול במגוון סגנונות וז'אנרים, תוך שמירה על ליבה רעיונית שמרוממת את הסדרה מעל שאר הז'אנר. [...] עם התקרבותו לסיומו – ובמיוחד משום שהוא מסתיים בתנאיו שלו – יש לציין עד כמה הצליחה קרקואה להזכיר לקוראים את הפוטנציאל העצום הטמון בפינה זו של יקום מארוול, ולחגוג אותה כיצירת קומיקס וסיפור יוצאת דופן.

לעומת זאת, גריים מקמילן מ-"Popverse" סבר כי הכיוון הנועז של עידן קרקואה היה "אולי נועז מדי". הוא תיאר את התקופה כבלתי אחידה, עם מחצית שנייה שהלכה והסתבכה, אך העדיף שאפתנות זו על פני שמרנות, גם כאשר קווי העלילה המרכזיים כשלו. לדבריו, השנה האחרונה, שבה ניסו היוצרים לקשור קצוות רבים, הרגישה לעיתים חפוזה ואנטי-קליימקטית – אולי משום שניסתה לבצע משימה כמעט בלתי אפשרית. בסופו של דבר, לטענתו, הבעיה נעוצה כבר בהנחות היסוד של היקמן, שכן הרעיונות שהציג ב-House of X וב-Powers of X היו גדולים מדי מכדי שאפשר יהיה לשלבם לאורך זמן ביקום המשותף של מארוול.

ג'וד ג'ונס מ-"ComicsXF" כתב כי קסמה של קרקואה לא נבע בהכרח ממה שהשיגה בפועל, אלא מהאופן שבו עסקה בזהות, בתרבות, בהתבוללות ובהגדרה עצמית. אף שהרעיון היה "מבולגן ולא מושלם", ואף שנוצר בעיקר בידי גבר לבן הטרוסקסואל, הוא הרגיש בעיניו כן ואותנטי. עם זאת, הוא התאכזב מכך שהרעיונות הגדולים לא יושמו בעקביות, וטען כי הסיום חזר לנוסחה המוכרת של "רובוטים ענקיים וגזענים מול קבוצה קטנה של מוטאנטים", ובכך החמיץ את הפוטנציאל של המהפכה שפתח. גם ג'ו ג'ורג' מ-"Den of Geek" הצביע על חולשות התקופה, ובהן רציפות עלילתית מסובכת, ריבוי סדרות ספין אוף ואירועי קרוסאובר מיותרים. לדבריו, עידן קרקואה החל בהבטחה עצומה אך מעולם לא אימץ באמת את רעיונותיו הגדולים, ובכך פספס הזדמנות לאפשר לזיכיון להתפתח בכיוונים חדשים ומשמעותיים.

מחמוד סאלם מ-"News Line Magazine" טען כי כדי להחזיר את האקס-מן לסטטוס קוו הישן, ”פתרונם של כותבי מארוול לבעיית מוטאנטי קרקואה היה השמדת מדינתם והגלייתם מן העולם, תוך החזרתם לחיות בחברה שממשיכה לטפח תרבות של שנאה כלפיהם.” הוא הוסיף כי לאורך עידן קרקואה נחלקו הקוראים בשאלה האם הסיפור מהווה אלגוריה מתמשכת למדינת ישראל. לדעתו, משל קרקואה הוא למעשה טרגדיה יוונית המשקפת את ההבטחה הגלומה בהקמתה של ישראל ואת האופן שבו השתנתה לאורך השנים. אשר אלביין מ-"Defector" סבר כי עידן קרקואה הוא "מבנה עלילתי מהונדס במדויק", שניתן לפרש בדרכים שונות – בין אם כמשל לציונות, ובין אם כמשל לאתנו-לאומיות בכלל. לדבריו, ככל שהעלילה מתקדמת, "החלום הקרקואי היפה מתערער באכזריות בשל סדר היום של המפלצות שהמוטאנטים עצמם אפשרו להן להיכנס". מנגד, ניתן לראות בקרקואה גם ביטוי לסיוט הציוני הקלאסי: אומה קטנה המוקפת אויבים המבקשים להשמידה, משמיצים אותה ובסופו של דבר מצליחים להחריבה במתקפת פתע אכזרית.

פרסים ומועמדויות