סינדיקליזם (Syndicalism) הוא אידאולוגיה פוליטית וכלכלית לה קיימות שתי גרסאות: בגרסתה הקיצונית יותר היא תומכת במהפכה של הפועלים ושליטה שלהם על המשק והמדינה כולה, ובגרסתה המתונה היא תומכת בהעברת השליטה בתעשייה ובממשל לידי פדרציות של ארגוני עובדים. המונח "סינדיקליזם" נגזר מן המילה הצרפתית "סינדיקט", או איגוד מקצועי.
אחד ההוגים הבולטים של הסינדיקליזם היה ז'ורז' סורל, מהפכן צרפתי, אשר דגל במהפכנות אידיאליסטית ככלי להתחדשות מוסרית. סורל ראה באלימות דרך פעולה חיובית ומטהרת, והטיף להרס המדינה הקיימת ובניית מדינה חדשה תחתיה.
הסינדיקליזם מתבסס על האינטרס המהפכני של האיגוד המקצועי. האיגוד המקצועי נתפס כגורם מהפכני שכן מנהיגיו וחבריו הם בעלי תודעה, סולידריות וחיזוק הדדי. הסינדיקליסטים חסידי סורל מייחסים חשיבות מכרעת לגורמים אי-רציונליים בפוליטיקה: לרגש, למיתוסים ולגיבורים.
הביקורת על הסינדיקליזם טוענת כי הוא לא מציאותי ולא רציונלי, כי הוא מבטל את תפקידם של המנהלים והיזמים כביורוקרטים גרידא, וכי הוא מתעלם מהצורך של העובדים שינהלו את המפעל לדאוג להיבטים כמו הזרמת הון, חידושים טכנולוגיים, התמודדות עם דרישות השוק ועוד. בהיבט מעמיק יותר, נטען כי הסינדיקליזם מנסה להפוך את הקערה של כלכלת השוק על פיה: במקום שהייצור יתרחש בשירות הצרכן ועבורו, הוא ייעשה בשירות הפועל היצרן ועבורו.
יישומים
יסודות של חשיבה סינדיקליסטית אפשר למצוא גם ברבים מארגוני העובדים האירופיים ובייחוד בארגוני העובדים הסקנדינביים. בארגוני העובדים הסוציאל-דמוקרטים בסקנדינביה התפתחו לא מעט יסודות של גישה סינדיקליסטית. למשל דמוקרטיה ישירה בהחלטות מרכזיות, הנהגות בנות הדחה מלמטה, דגש חזק על חופש השביתה ושימוש בשביתות סולידריות ועוד.
בגורמים לתכונות אלו אפשר למנות:
- היעדר יכולת לנהל פוליטיקה פרלמנטרית אפקטיבית עד סמוך לפרץ מלחמת העולם הראשונה ובמהלכה, עקב מבנה הפרלמנטים ושיטת הבחירות.
- תחרות החל מ-1910, בעיקר בשוודיה, מצד הארגון האנרכו-סינידקליסטי הפורש SAC (הארגון האנרכו-סינידקליסטי השני בגודלו בעולם ב-2004, כשמנה כ-7,500 חברים).
- תאורטיקנים סוציאל-דמוקרטים סקנדינבים שהרבו להדגיש את תפקידם המרכזי של ארגוני העובדים במימושו של כל חזון "סוציאליסטי" עתידי.
גם ארגון העובדים הגדול בצרפת, C.G.T, ששנים רבות נתפס כקשור במפלגה הקומוניסטית הצרפתית, החל את דרכו עם הקמתו ב-1895 כארגון סינדיקליסטי רדיקלי שרק סמוך למלחמת העולם הראשונה החל לפתח קשרים חזקים עם המפלגה הסוציאליסטית הצרפתית.
ביקורת
לודוויג פון מיזס בספרו הפעולה האנושית מקדיש פרק נפרד לסינדיקליזם ומסביר מדוע הוא בלתי אפשרי. הוא כותב כי "אי אפשר להתייחס לרעיון הסינדיקליסטי ברצינות, ואכן, איש מעולם לא עשה זאת. איש לא איבד את שיקול דעתו עד כדי כך שתמך בגלוי בסינדיקליזם כמערכת חברתית".
פון מיזס מונה את הנימוקים לאי היתכנות של הסינדיקליזם:
- החישבה שהיזמים ובעלי ההון הם 'אוטוקרטים חסרי אחריות', בזמן שהם בעצם כפופים לריבונות הצרכנים. הסינדיקליסטים רוצים להפוך את השוק מדמוקרטיה של צרכנים לדמוקרטיה של יצרנים, בזמן שכל תכלית הייצור היא צריכה, ולכן הרעיון מופרך מיסודו.
- החשיבה הנאיבית של הסינדיקליסטים, הבאה לידי ביטוי בכך שחסידיו לא יעניקו למי שמייצר עבורם את המוצרים שהם צורכים, את אותם הזכויות שהם מבקשים לקבל לעצמם, כמו תוספת מחיר למוצר שתכוון לכיסיהם של הפועלים אם צרכיהם יתרחבו.
- הכשל השוויוני: סינדיקליזם לא יגביר את השוויון, משום שפועל במפעל גדול או מצליח יקבל יותר מפועל במפעל קטן או כושל, שלא לדבר על מובטלים וחסרי עבודה שצבם יידרדר אף יותר בשל הצבת חסמים על כניסה לשוק התעסוקה.
- ההתעלמות של הסינדיקליסטים מהצורך בפעולה יזמית, והחשיבה שמפעל מסוגל להתנהל מעצמו. כולל הנחות סמויות על יציבות אינסופית של השוק, ביקוש לא משתנה למוצרים הספציפיים של המפעל, התעלמות מחדשנות טכנולוגית ומצורך בהתאמה תעשייתית ועוד שיקולים שעל יזם להביא בחשבון.
לקריאה נוספת
- ז'ורז' סורל, קטעים נבחרים: מתוך הרהורים על האלימות ואשליות הקידמה, ליקט זאב שטרנהל; (תרגם: דוד לזר), ירושלים: האוניברסיטה העברית - הפקולטה למדעי החברה - החוג למדע המדינה, תשכ"ז.
