משורר נודד או זמר נודד (בוולשית: Bardd; באירית: Bardos; בברטונית: Barzh; בסקוטית: Makar; באנגלית: Bard או Minstrel), היה מעמד של משוררים ומלומדים בתרבות הקלטית בימי הביניים ובראשית העת החדשה, ובייחוד בוויילס, אירלנד, סקוטלנד, וקורנוול. המשורר הנודד הוא בעל תפקיד טקסי ודתי, שכן הוא החדיר בשירתו מיתוסים חברתיים וסיפורים דתיים בתקופה שבה עדיין לא הייתה נפוצה התרבות הכתובה. מבחינה זו, הוא משתייך לאותו מעמד כמו הדרואידים והנביאים.
ההתייחסות ההיסטורית הראשונה למשוררים קלטיים מסוג זה היא של דיודורוס סיקולוס ושל סטראבון, המתארים את המשוררים כחלק מן המעמד הדתי הקלטי.
בתרבות הפופולרית מוכרים "חמשיריקס" מסדרת הקומיקס אסטריקס כמשורר נודד; ואוסיאן, מן הפואמה באותו שם של ג'יימס מקפרסון.
בהשאלה, קיימת התייחסות לזמרי האופוזיציה הסובייטיים כ"משוררים נודדים".
"בארדים" בברית המועצות
ברוסיה הסובייטית ציין המונח "בארד" (ברוסית: Бард) משוררים שהיו מבצעים את שיריהם ומלווים את שירתם בניגון גיטרה. בזִמרת המשוררים האלה הייתה נסתרת מחאה סוציאלית, והיא נחשבת לז'אנר דיסידנטי-מחתרתי. ה"בארדים" הידועים ביותר הם בולאט אוקוג'אבה (רוסית: Бул'ат Ш'алвович Окудж'ава), אלכסנדר גאליץ' (רוסית: Александр Г'алич), אלכסנדר דולסקי (רוסית: Александр Д'ольский).
קישורים חיצוניים
- משורר נודד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ערך זה הוא קצרמר בנושא משוררים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
