לאאדן

אלגין יצרה את השפה כדי לענות על השאלה האם, ובאיזו מידה, השערת ספיר-וורף תקפה. אלגין האמינה שרבות משפות העולם (כולל השפות ההודו-אירופיות) נועדו לבטא את רעיונותיהם של גברים בצורה מדויקת ככל האפשר. כתוצאה מכך, נשים לא יכלו לבטא את רעיונותיהן כראוי. הספר לאאדן היה ניסיון לבנות שפה המתאימה לנשים. בטרילוגיית "שפת אם" שלה, אלגין חקרה את מקורותיה, התיאוריה והתפשטותה של השפה על רקע דיסטופיה שבה לנשים אין עוד זכויות אזרח.

מבין השפות הבנויות, לאאדן תופסת מעמד מיוחד משום שהיא שפה טונאלית. לשפה שני צלילים (או ארבעה, תלוי בפרשנות), כלומר, תנועה קצרה וגבוהה מסומנת (למשל "ó"), ותנועה נמוכה לא מסומנת (למשל "o"). כאשר בוחנים תנועות כפולות, יש גם צליל עולה ("oó") וצליל יורד ("óo").

• אתר האינטרנט הרשמי של לאאדן (באנגלית)

• סוזט היידן אלגין: לאדן (באנגלית)
• איך לספור בלאדן (באנגלית)